שבר מאמץ הוא שבר הנגרם משחיקה של העצם, כתוצאה מעומסים רציפים המופעלים עליה בתחום היכולת של העצם. שבר זה שונה משבר ממשי, שנגרם כתוצאה מהפעלת כוח חד פעמי הגדול מיכולת העצם לשאת. ישנן דרכים למנוע , וכשהוא מופיע – ניתן לטפל במגוון דרכים: פיזיותרפיה, תזונה נכונה, התאמת מדרסים ועוד.
גורמים וסיבות לשברי מאמץ
שברי מאמץ נגרמים לרוב כאשר:
• השרירים עייפים ו/או חלשים, ולכן אינם מסוגלים לספוג מאמץ נוסף. במצב זה הם יעבירו את העומס לעצם שבה הם נאחזים, וכך יגרמו שברים זעירים במעטפת העצם (בקורטקס).
• נוצר מאמץ יתר באזור החיבור בין הגיד לעצם. השבר שנוצר הוא אורכי וגורם לנפילה של שבב עצם.
• ישנה הפעלת עומסים תוך כדי תנועה על משטחים קשים ולא מעומס סטטי.
יש לזכור שעומס יתר הוא דבר יחסי, וככל שהעצם עברה יותר אימונים במהלך השנים ומגובה ע"י מערכת שרירים מאומנת – הסיכויים לפתח שבר מאמץ פוחתים.
כיתד ניתן לטפל בשברי מאמץ
יש לזכור שללא טיפול מוקדם שבר מאמץ עלול להתפתח לשבר ממשי בעצם, לכן יש חשיבות לזיהוי הסימנים ופנייה לטיפול מהיר, מה שיאפשר חזרה מהירה יחסית לפעילות מלאה.
שבר מאמץ בשלביו הראשונים דורש לפחות שבוע מנוחה וטיפולים.
שבר מאמץ מתקדם עם דלקת במעטפת העצם מצריך בד"כ חודשיים עד 3 של מנוחה מלאה עד חזרה לפעילות.
בשלבים הראשונים של המנוחה יש להימנע מפעילות כגון הליכה ממושכת, ריצה ,קפיצה, טיפוס וכו'
ניתן לבצע פעילות כגון רכיבה על אופניים , ושחייה.
במהלך השבוע הראשון יש:
• לקרר את האזור.
• לחבוש ואף להרים את הרגל.
בשבוע השני:
• נתחיל בתרגול הליכה ללא משקל .
בשבוע השלישי:
• ניתן לחזור בהדרגה להליכה ופעילות עם עומס בצורה מבוקרת.
בכל השלבים:
• ניתן לבצע עיסוי של האזור (ואזורים סמוכים).
דרכי מניעה של שברי מאמץ חוזרים:
• עם הופעת כאב – הפסקת פעילות ופנייה לטיפול.
• המשך ביצוע פעילות גופנית ללא לחצים על הרגל כגון אופניים ושחייה.
• חזרה לפעילות באופן הדרגתי.
• תזונה נכונה מעושרת בסידן.
• הנעלה מתאימה והתאמת מדרסים.
מי-טל כהן, פיזיותרפיסטית B.P.T במכון פיזיותרפיה ב Medix : מרכז אורתופדיה, פיזיותרפיה ורפואת ספורט המוביל בארץ
תגים: כאב, כאבים, פיזיותרפיה, פציעות ספורט, רגל, ריצה, שבר מאמץ, שברי מאמץ
